“בבוקר 30 באוקטובר 1918 קיבל קולונל תומס אדוארד לורנס זימון לארמון בקינגהם. המלך ביקש לראותו [...] בהגיעו לארמון הוכנס הקולונל לאולם נשפים, וכעבור שעה קלה נכנסו לשם המלך והמלכה מוקפים בחצי תריסר מכובדים ואנשי חצר. דרגש מרופד הוצב לפני כס המלך הנישא, ולימינו נשא הלורד צ׳מברליין כרית קטיפה ששלל עיטורים עליה [...] קולונל לורנס למד היסטוריה בריטית וידע בדיוק מה עתיד להתרחש [...] זה היה רגע שלורנס חלם עליו כל חייו . אלא שלורנס לא כרע ברך . מיד בתחילת הטקס הוא הודיע חרש למלך שהוא מסרב לקבל את הכבוד“ .
דמות חידה אחת ניצבת בכל ניסיון לתאר את עוללות ימי מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון: תומס אדוארד לורנס, המכוּנה “איש ערב״. עשרות ביוגרפיות ומאות מחברים מנסים לתהות על אופיו ומניעיו של הארכאולוג הצעיר מאוקספורד שהנהיג את המרד הערבי עד כיבוש דמשק ושב לביתו לאחר המלחמה שבור ומאוכזב מבגידותיהן של המעצמות הקולוניאליות.
סקוט אנדרסון פורס סיפור מרתק שגיבוריו נוכלים רבי–תחבולות, פוליטיקאים שמסתירים אמת, אנשי צבא נועזים ותנועות מהפכניות שאינן נמנעות מהסתרת מטרותיהן האמִתיות. לצִדו של לורנס האגדי אנדרסון מתחקה אחרי כמה גיבורי משנה שמוליכים את העלילה עד סיומה: האגרונום היהודי מנהל תחנת הניסיונות בעתלית; המרגל הגרמני קורט פרופר; ונציגהּ של ענקית הנפט האמריקנית סטנדרד אויל - ויליאם ייל. כולם מנסים להטות את גלגל ההיסטוריה, וזו משטה בהם. לורנס אינו מהסס לחשוף את סודותיה הכמוסים ביותר של ארצו באוזני מנהיגי המרד הערבי. לקוראי הספר מזומנות עלילה מרתקת ותובנות לרוב על קלקלות הקולוניאליזם במזרח התיכון.
סקוט אנדרסון, עיתונאי וסופר מוכשר שמכיר את מדינות המזרח התיכון משירותו הממושך באזור, מתמחה בסיקור אזורי מלחמה, ורשמיו ממצרים, מישראל, מצפון אירלנד, מצ׳צ׳נייה, מסודאן, מבוסניה ומאל סלבדור הם מקורות מאירי עיניים על כמה ממוקדי העימות בעשרות השנים האחרונות.