לנדאו יעקב מ.

פרופסור (אמריטוס) למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר 22 ספרים, שהופיעו בתשע לשונות: עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ערבית, תורכית, יוונית, רוסית וסינית; כן ערך 12 ספרים נוספים ופירסם 600 מאמרים מדעיים בכתבי-עת מקצועיים, אנציקלופדיות וספרים מקובצים. עיקר התמחותו בהוראה ובמחקר: היסטוריה פוליטית ותרבותית של המזרח התיכון החדש, פוליטיקה ולשון, לאומיות ופאן-לאומיות, מיעוטים פוליטיים. שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות בארה"ב, צרפת, גרמניה, ברזיל, יפן ותורכיה. זכה באותו הוקרה בישראל (פרס יד בן-צבי) ובחו"ל (חברות כבוד באקדמיה התורכית להיסטוריה), ולאחרונה (2005) בפרס ישראל על מחקריו במדעי המזרח.

ספריו בעם עובד:
"מבוא לתולדות הספרות הערבית", (יחד עם ה.א.ר גים), תש"ל/1970.
"המיעוט הערבי הישראל 1967-1991: היבטים פוליטיים", תשנ"ג/1993.