"החוקר הנמוך מתקרב אלי, אני מריח את הבושם שלו. הוא אומר לי שאני משקר ונועץ בי אגרוף חזק בבטן. אני שואל אם הוא מרביץ לי כי קניתי קפה בבנגאזי ולא בטריפולי. הוא מפסיק להרביץ, ואני שומע בטן זזה וצחוק חרישי. דקה אחר כך אני מקבל סטירה. הוא מורה לי להוריד את הבגדים, ואומר עכשיו נעשה לך כּהְרַבַּא, חשמל. ואני שואל אם הוא רציני. מה חשמל? איך הגענו בכלל למקום הזה?"
שאלה טובה.
רַפְרַם חדד, אמן יפואי שוחר שלום וחריימה, חשב שהוא הולך לעשות כסף קל ולבלות במסיבות אנדרגראונד עם שומרות הראש היפהפיות של קדאפי כשנענה להזמנה של ארגון יוצאי לוב לנסוע לצלם שם בתי כנסת ובתי קברות יהודיים חרבים. הוא לא חשב שהנסיעה תיגמר ב-170 יום במרתפי העינויים של הרודן הלובי, ערב נפילת משטרו.
המפגש בין הבוהמיין הישראלי הקצת מפונק למעניו (שדווקא אהבו מאוד את אביב גדג' מלהקת "אלג'יר") הוליד את מדריך רפרם לכלא הלובי, רומן סוריאליסטי שכל מילה בו אמת, מצחיק עד דמעות וכואב עד גיחוך. עם רפרם תלמדו איפה להשיג את השקשוקה הכי טובה בטריפולי, איך להבדיל בעיניים קשורות במגבת בין החוקר הגבוה לחוקר הצרפתי ומי מהם מסוכן יותר, איך להכין סט כלי שחמט מהחמגשיות של האוכל, ומה בשום פנים אסור לבקש מהסוהרים של יום רביעי.
אם יהיה לכם מזל, גם אתם תיחלצו ברגע האחרון, עם כוס שמפניה ביד, במטוסו של המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף.
מדריך רפרם לכלא הלובי – אל תטוסו לטריפולי בלעדיו.
חצי שנה אחרי ששוחרר מהשבי בלוב, רפרם חדד מדבר על החקירות, העינויים ורגע השחרור. הכתבה המלאה של רוני קובן מתוך "עובדה".