בתל-אביב של שנות התשעים לא נשארו לז'ניה רובין הרבה חברים. עולמה הפנימי משתנה, החל בקרעים בזיכרון, דרך קשיים בזיהוי אנשים וחפצים, ועד להתפוררות התודעה.
בסיפור סוחף ומטלטל, אך לא נטול הומור, מתוארות מערכות היחסים בין הגיבורה לבין הסובב אותה. ובתוך כך נחשפות פרשיות חיים – אהבות, בגידות ואכזבות – מעברה של קהילה בורגנית תל-אביבית, שלא הצליחה להיטמע לגמרי בארץ, במשך חמישים שנה.