ד"ר מרתה ריניֶצקי, חוקרת תרבויות עתיקות, יושבת בוורשה ושוקדת על חיבור "לקסיקון תור-הזהב" – מילון ססגוני ומרתק של מיתולוגיה אבודה.
ד"ר מרתה ריניֶצקי חיה במחשבותיה של חנה רז, צלמת צעירה ילידת חיפה, המבקשת להתרפק על זכר בני משפחתה שניספו בשואה, ומדמיינת לה את מרתה כדודתה המתה. חנה מתנתקת אט-אט ממעגל חייה, ושוקעת יותר ויותר בכתיבת מכתבים למרתה ובהתעמקות בדפיו הקסומים של ה"לקסיקון". בין המציאות לבין הבדיון, בין חיי הממשות לבין דפי "תור-הזהב", נרקמים בספר יחסי גומלין עשירים ומורכבים, המבוססים בין השאר גם על משחק-מחבואים משעשע עם הקורא.
מאשה וייזל, ילידת 1955, ציירת, מכתבים למרתה הוא ספרה הראשון.