בספר זה מתאר בני מוריס ומנתח את תופעת ההסתננות הערבית לשטח מדינת ישראל הצעירה ואת תוצאותיה: תגובות צה"ל – ובמרכזן סדרת פעולות הגמול; הספירה לאחור לקראת מבצע קדש. הספר בוחן את מעגל הדמים הזה במסגרת התהוות יחסי ישראל – מדינות ערב בעשור הראשון למדינה.
המחבר מעמיד לבחינה מעמיקה את תופעת ההסתננות לסוגיה ומתאר את יחס ממשלות מדינות ערב כלפי התופעה: דיון מיוחד, מעמיק ומרחיב, מייחד המחבר לפעולות הגמול ואגב כך סוקר את המחלוקת המתמשכת בין "האקטיביסטים" (בן-גוריון, משה דיין) למחנה המתונים (משה שרת). נבחנות גם הסיבות לכשלון הניסיונות החוזרים ונשנים של מעצמות המערב לרסן את ההסתננות ואת תגובות ישראל ולכונן שלום במזרח התיכון. על רקע תהליכים אלה מוארים באור חדש היבטים שונים של מבצע קדש והדרך שהוליכה אליו.
המהדורה העברית הזאת מוגשת לקורא מרחיבה את היריעה ומביאה פרטים ועניינים שלא נכללו במהדורה האנגלית שיצאה לאור ב-1993. שינויים ותוספות אלה מתבססים על חומר תיעודי רב שנפתח בארכיון צה"ל לעיון החוקרים.
הביקורת מהללת:
"כתיבה קולחת ומרתקת ... מחקר מקיף ועשיר גוונים" (הארץ – ספרים)
"איש לא יוכל בעתיד לכתוב על התקופה בלא להישען על ספר יסודי זה" (Foreign Affairs)
"ספר מרשים, מלומד, מאוזן וחודרני, אך עצוב. בני מוריס מניח לעובדות לדבר בעד עצמן" (The observer)