מלץ דוד

זהו סיפור אנושי מחיי הקיבוץ, הרחוק מרחק רב מן השגרה המקובלת. בכנות נטולת-אשליות מחייה המספר הנודע פרשה של אהבים ובקשת-דרך, שאינה באה ללמד על הקיבוץ כצורת-חיים מיוחדת אלא להראות את האדם, שהטראגי והגרוטסקי משמשים בו בערבוביה, בהתדפקו על שער – כל שער שבעולם.

"...ייתכן שזאת הפעם הראשונה שנכתב סיפור על רקע קיבוצי ממש, שהקיבוץ בו אינו תפאורה... שבו הועלתה יריעה כזאת של חיים קיבוציים מתוך התבוננות מרוכזת ומכוונת.. ואין לי ספק שהקורא יקבל סיפור זה לא כסיפור על גורל משפחה אחת, שבמקרה זימנו אותה האלים לקיבוץ, כי אם כיריעת הקיבוץ..."