מרץ-אפריל

אבל לעת עתה
עליהם לאכול ארוחת ערב
להתקלח וללכת לישון
בלי להקים מהומה

האם בית יכול לחרוץ את גורל דייריו? האם המקום שבאת ממנו קובע מי אתה ומי תהיה? מייב בת העשרים ודני בן השלוש עשרה חיים לבדם בעולם שדבר אינו מובטח בו, מלבד דאגתם זה לזה.

לאחר שמונים ושבע שנות חיים שידעו תקופות סוערות, אסונות, משברים וטרגדיות משפחתיות – וגם רגעי אהבה, נחמה, תקומה וחסד – ביקש שי גולדן מאביו לשתף אותו בזיכרונותיו מכיוון שרצה לכתוב את סיפור חייו כשהוא עוד בחיים. בכתיבה גלויַת לב וסוחפת נושא גולדן את קוראיו אל תוך מסע בנבכי הזיכרון ומוביל אותם לאפוס רחב יריעה שהטרגדיה והאנושיות נמזגים בו והופכים אותו לסיפור אנושי בלתי נשכח.

הם קוראים לו "הילד המוזר". הם אומרים שבלילה הוא מתחיל לעוף, שהוא יודע להטיל כישוף, הם אומרים שלעולם הוא לא נרדם, ולאף אחד אין אומץ ללכת לשם.

אֵיזֶה יֶלֶד מוּזָר הוּא אַמְנוֹן בֶּן תָּמִים: הַכֹּל הוּא רוֹצֶה כְּשֶׁבְּדִיּוּק לֹא מַתְאִים! אוֹ מָה שֶׁמַּתְאִים - אֲבָל רַק לֹא עַכְשָׁו, וּמָה שֶׁעַכְשָׁו אֵין - הוּא דַּוקְָא חַיָּב! והְִנֵּה בַּלַּילְָה, כְּשֶׁכְּבָר זְמַן לְשֵׁנָה, הוּא הוֹלֵך עִם הוֹרָיו לְשַׂחֵק בַּגִּנָּה!