"התרבות קובעת את האנושיות הייחודית של כל אדם. אם אנו מצווים לנהוג כבוד בבני אדם, כי אז אנו מצווים גם לנהוג כבוד בתרבויות המכוננות את הזהויות של בני האדם. מי ששולט במשפט מסוגל לשלוט באמצעותו בתרבות, ובעקבות זאת גם בתודעותיהם של בני האדם וביחסים החברתיים המתקיימים בין בני האדם."
במשפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת מוצג המשפט הישראלי כזירה שבה מתנהלים המאבקים התרבותיים המרכזיים המתחוללים בעם היהודי בתקופת המודרנה.
פרופסור מנחם מאוטנר, מחשובי הוגי המשפט בישראל, קובע כי את ההתפתחויות הנרחבות שחלו במשפט הישראלי בעשורים האחרונים יש להבין על רקע ירידת ההגמוניה התרבותית של תנועת העבודה והתחדשות המאבק על קביעת דמותה של ישראל. עימות זה הוא גלגול נוסף של מאבק תרבותי המתקיים בעם היהודי במאות האחרונות, ונוטלות בו חלק שתי קבוצות עיקריות: זו המבקשת לחזק את זיקתה של ישראל לליברליזם ולמערב, וזו המבקשת לחזק את זיקתה להלכה וליהדות. בית המשפט העליון הוא מוסד המדינה המזוהה יותר מכל מוסד אחר עם הליברליזם המערבי, ולפיכך הפכו אותו אלה המאמינים בחיזוק הזיקה לליברליזם לזירה המרכזית של פעילותם הפוליטית.
את "המהפכה החוקתית" המזוהה עם אהרון ברק יש לראות בהקשר זה. מה היו השלכותיה על השיח הפוליטי, המשפטי והתרבותי בישראל? מה המחיר שהיא תובעת? לא מעט סיסמאות נזרקות לחלל האוויר. מנחם מאוטנר מציע מבט שקול וביקורתי על הדיון המסעיר את החברה בישראל.
השסע בין יהודים חילונים ליהודים דתיים אינו הפיצול התרבותי היחיד בישראל. כחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים.
הספר מציע להסדיר את היחסים שבין המדינה לקבוצות התרבותיות המרכזיות החיות בה ברוח הרב-תרבותיות, ופורש מסכת של תובנות נורמטיביות המתחייבות מהרב-תרבותיות של ישראל.
המחבר מציע הארות מרחיבות דעת ובולטות במקוריותן למצוקות בוערות שהחברה בישראל המבקשת חיים חייבת לתת להן מענה.
מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקן הפקולטה. בין ספריו הקודמים: ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי (1993), על החינוך המשפטי (2002) ומשפט ותרבות (2008).
הספר זכה ב"פרס יונתן שפירא" כספר הטוב ביותר לשנת 2008 מטעם "האגודה ללימודי ישראל".