כאן, ברוזנאו, לכל אדם יש מקום, וכל אדם יודע את מקומו, ועם זאת, כל תנודה קלה מטלטלת את הכפר כולו. כמו בבוקר ההוא ב־1909, כאשר הגיעה לכאן גלוית דואר מצוירת ובה תמונה של אגם יפהפה ואשה עם שמשייה וכמה מילות אהבה קצרות. המהומה היתה גדולה: ממי היא נשלחה? ואל מי? מי יודע?...
נחלה הוא רומן רגיש ועז, הנע מסיפורה של הסבתא לסיפורה של האם, ואל הבת והאחות – נשים מפתיעות, איתנות כסלע ורבות תושייה. חוברים בו זה לזה הצורך במחילה והכמיהה לאהבה: האהבה הפשוטה לנחלה שבה נולדת, לילדייך, אהבת איש לאשה, ולעתים אהבת בשרים נואשת במתבן החשוך; ומנגד, המחילה וההבנה לאלה שמעדו בדרכם. לעיניו של הקורא מצטייר עולם שלם, עשיר ורחוק, ובו האומץ וההומור, קטנוניות ונדיבות, ונוף עוצר נשימה.
"כאשר תגמרו לקרוא את ראשון הפרקים, לא תוכלו לשאת את המחשבה שהוא נגמר כבר..."
ניו יורקר