ספטמבר-אוקטובר

דִּי־לִי־לוֹל הוא סיפור מחורז וקצבי על סבא שוּעַ, נכדתו תמר ופינוֹקיה, בובת עץ שהכין לה, בובה מדברת שיודעת לאהוב ולהיות אהובה.

הרצל חזה את מדינת ישראל; אך היה למדינה גם אב מייסד – חיים וייצמן; אבל שמו נשכח, והכתר הזה הונח על ראשו של דוד בן־גוריון. אחרי שהקריב וייצמן את הקריירה המדעית שלו, את משפחתו ואת בריאותו למען העניין האחד שאין בלתו, הוא בא לישראל בגופו, ספק אם גם בנפשו. הזיכרון הקיבוצי הישראלי לא מחל לו ומיצב אותו כנשיא ראשון אך חסר אונים. כאן הוא מתואר במלוא מורכבותו האנושית.

איש מעולם לא קרא לזִי "גברתי". היא בחורה גדולה עם פתיל קצר, שיער ג'ינג'י פרוע וקעקוע פניקס על הירך. גֶ'נטְרי אינו בחור רגיל. מגיל צעיר מאוד ידע שייעודו בחיים הוא להיות אביר, הוא שולט בחרב ובגרזן, דובר אנגלית ימי־ביניימית בלבד ומסור כל כולו למסדר הצלב. הוא נשבע להגן על זי בחרבו ובגופו. אך הוא וגם היא לא מעלים על דעתם מה תגבה מהם שבועה נמהרת אחת.

72 שעות בחייהם של בני משפחה אחת, רבת־כוח ומפורקת, שמיטלטלים בין תאוות ממון ושליטה ובין הרצון הפשוט והעמוק לאהוב. אמיר זיו, שכבר זכה לשבחים ופרסים על ספרו הקודם ארבעה אבות, מעז שוב לגולל לפני הקורא דרמה גדולה רבת־יצרים בדרך מיוחדת שמוסיפה לדברים עוד עוצמה בסיומם.

רודריק שונא ללכת לישון. הוא זקוק תמיד לעוד משהו קטן – עוד סיפור, עוד כוס מים, כל מה שעשוי לדחות את זמן השינה שלו בעוד כמה רגעים. ההורים האוהבים שלו יודעים בדיוק מה לעשות: הם מביאים לו במתנה חבר טוב ללילה טוב, שיעזור לו להירגע ולהירדם. רעיון מעולה, נכון? טעות!

במרכז הספר החדש עומדת התרשמותו של אוגדן שיש בין מטופליו אנשים שלמעשה נמנעו מלחיות את חייהם. טיפול שמתמקד בפירוש אין בו תועלת עבורם. אוגדן מוותר על המושג פירוש ומפתח צורת עבודה אחרת שבמרכזה דיבור ייחודי עם כל אחד ממטופליו – בתוך דפוס הקשר החד־פעמי שהתפתח ביניהם – במאמץ לאפשר לשניהם לחיות חוויה יחד, מתוך הבנה שנחוצים שני אנשים כדי לחשוב.

בנו של איש עסקים נודע מפריע את שלוותו של מגרה, שנה אחרי שיצא הפקד לגמלאות בעיירה ציורית בעמק הלואר. הצעיר חושש לחיי אביו, אחד מעשירי אמריקה, ומשכנע את הפקד להפליג איתו לניו יורק כדי לברר את פשר הסכנה המרחפת מעליו.

רובי ניצלה מהמחלה המסתורית שהמיתה את רוב הילדים ובני הנוער באמריקה, אבל כמו רבים אחרים, היא נחלצה ממנה במצב נורא עוד יותר: יש לה יכולות על־חושיות מפחידות, והיא אינה יכולה לשלוט בהן.

יוסי אבולעפיה כותב מניסיון אישי ובהומור רב, על התמודדותו של תלמיד עם קשיי קשב וריכוז עם קבלת מטלת כתיבת חיבור.

ב־28 בפברואר 1955 נודע כי במהלך סערה בים הקריבי נפלו לים ונעלמו שמונה אנשי צוות של הקַלדָס, משחתת בחיל הים של קולומביה. בתום ארבעה ימים חדלו החיפושים, והימאים האבודים הוכרזו רשמית מתים. ואולם שבוע לאחר מכן אחד מהם נמצא גוסס על חוף שומם בצפון קולומביה.ספר זה הוא שחזור עיתונאי של מה שהוא סיפר למחבר.

סיפוריה העזים והרבגוניים של טטיאנה טולסטיה מתאפיינים באירוניה מושחזת ובווירטואוזיות מילולית יוצאת דופן, לצד עיסוק כמעט מיסטי בזיכרון, בהתבגרות ובחייו של היחיד לנוכח תהפוכות ההיסטוריה.