שניים משחקים שחמט בגן לוקסמבורג שבפריז לעיני קומץ צופים. בעקבות המשחק ותוצאתו המפתיעה מחליט אחד מהם – איש קשיש – לשנות את חייו מקצה אל קצה. איש אחר מתאמץ לשווא להיזכר בשירו המפורסם של רילקה "טורסו ארכאי של אפולו", ונזכר רק בסופו הדרמתי, "שנה חייך!", ואז הוא נוכח לדעת בייאוש שלקה במחלה משונה וחייו מאבדים את ערכם בגללה, אבל לשנותם לא יוכל עוד, כנראה. אדם שלישי, תכשיטן שחי במאה ה-17, יוצא לגמלאות ומשנה את חייו ועמם את תפיסת-עולמו עד כדי כך שהוא מתאבן, פשוטו כמשמעו. על שלושה אלה מספרות שלוש מחמש יצירות הפרוזה שבקובץ זה, גם שתי היצירות האחרות נוגעות בשאלות קיומיות מרכזיות של החיים האנושיים, ובאחת מהן אף קורא תיגר, גבוה מעל כולן – ספק שר ספק צורח – הצמד המהלך קסם ואימה, "אהבה ומוות".
כן, דברים גדולים וכבדים – שהאמנות והרוח עוסקות בהם משחר ימיהן – מכילה האסופה הצנומה הזאת של ארבעה סיפורים ומסה. אבל ההומור, השנינה, חדוות הסיפור והטיעון כאילו נוטלים משהו מכובדם. ואם לא מכובדם – מן המועקה של ההשלכות הגורליות ולעיתים קרובות גם טרגיות של אותם עניינים קיומיים ודאי וודאי שהם נוטלים, והקורא יכול לחוש שהוא חוגג, ולו לשעה קלה, ניצחון קטן עליהם.
על אהבה ומוות חובר אל סיפורו של מר זומר ואל היונה ("פרוזה אחרת", 1992 ו־1995) ומציע לקורא הישראלי עוד מעדן ספרותי אחד מן הפרוזה הקצרה של פטריק זיסקינד, מחבר הרומן הבושם – אחד הספרים המצליחים ביותר של המאה העשרים, שלאחריו לבש הסופר מין צניעות חידתית ולא פרסם אלא דברי סיפורת והגות מעטים – קצרים, יפים ולעניין.