פברואר-מרץ

סיפור מפתיע, פעמים מעציב ופעמים משעשע, על אהבה וגעגועים, יופי ובדידות, תשוקה ומריבה, שני לבבות ובשר אחד.

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה". כך נפתח הרומן המונומנטאלי הזה, המגולל את סיפורה הטראגי של אנה, שעוזבת את בעלה ואת בנה הקטן למען האהבה ומשלמת על כך בחייה. 'אנה קארנינה', מיצירות המופת הגדולות של כל הזמנים, תורגם לעברית בידי נילי מירסקי, כלת פרס ישראל, ורואה כעת אור במהדורה חדשה.

בראשית בָּאתִי לָעוֹלָם בְּגוּף רִאשׁוֹן
יָחִיד. עוֹד לֹא הָיָה לִי אֱלֹהִים
עוֹד לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמֵּעָפָר בָּאתִי.
מֵעַל רֹאשִׁי
עֵצִים הִסְתַּעֲפוּ בְּלִי הֶרֶף וְכוֹכָבִים נִטְרְפוּ
כְּמוֹ חֲפִיסַת קְלָפִים.
הַכֹּל עוֹד הָיָה בְּכוֹחִי,
כָּל חַיַּי,
כְּמוֹ טִפָּה כְּבֵדָה
עַל קְצֵה
עָלֶה.

קבלת בשורה מרה על מחלה קשה וחשוכת החלמה היא חוויה מטלטלת ומשנה חיים. מה עושים ביום אחרי שנפלו השמים? הספר מלווה יד ביד את המטופלים, את קרוביהם וכן את אנשי המקצוע מרגע האבחון דרך שלבי ההתמודדות השונים. זהו מדריך שלם, ראשון מסוגו, שפוקח עיניים לעולם הטיפול הפליאטיבי.

הָאוּ! אֲנִי כֶּלֶב. כֶּלֶב זֶה אֲנִי. אוֹהֵב לִקְפּץֹ לְתוֹךְ בּץֹ רֵיחָנִי. אוֹהֵב לַחְפּרֹ, בּוֹר־בּוֹר בַּגִּנָּה. וּבִכְלָל לֹא אוֹהֵב אֶת הֶחָתוּל שֶׁל הַשְּׁכֵנָה. יוֹם מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת בְּחַיָּיו שֶׁל כֶּלֶב, שֶׁמְּסֻפָּר מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ.

בקובץ זה מובאים מאמריו התאורטיים המאתגרים — בנושאים כמו הנרקיסיזם של האנליטיקאי והשפעתו על המטופל, ערך השחִזור באנליזה, האישיות ההיסטרית ועוד. נוסף על כך, נכללים בו פרוטוקולים של שלוש הדרכות קבוצתיות שהוא קיים עם עמיתים באיטליה; אלה מאפשרים לקלוט בבירור את התייחסותו הקשובה והיצירתית, האמפתית אך לעיתים גם ביקורתית, לדקויות של האנליזות הקשות שהוצגו בפניו.

שלום, אני אוהד דקל־צלגוב, את השירים שבספר הזה אבא שלי סיפר ולפעמים גם שר, לאח שלי יותם ולי. שיר אחד כשנִסינו לסדר את החדר ושיר אחר לפני השינה ואפילו שיר שבא עם רוטב! ככה זה עם אבא מסוג משורר (זן די נדיר, לפי מה שהבנתי). היה לנו כיף עם כל השירים, אבל כבר לא נשאר מקום בבית.

ברוכים הבאים אל המטרופולין הענקית ח'רטום. גיבוריה הם ילדים וילדות שחיים ברחובות. אמני הישרדות הם. בעולם הצבעוני, התוסס והמסויט הזה עולה לגדולה ילדון נכה רגליים שנהיה אשף של תעלולים אקרובטיים, סקס, קרבות, כישופים ושרלטנות. סיפור זיכרונותיו, מפיו ובלשונו, הופך את הקריאה לחוויה מותחת ומתעתעת של הנאה ומועקה, סלידה ומשיכה.

מן הרומנים המכוננים על מלחמת העולם השנייה, מעלה שאלות על זהויות וכפילים, על אידיאליזם ואופורטוניזם באהבה ובמלחמה, על כוונות טובות ועל אשמה, ובראש ובראשונה על הידיעה ומושג האמת. הוא נקרא הן כעלילה בלשית מותחת, הן כסיפור פסיכולוגי, והן כרומן פילוסופי שבו חוסר היכולת להכיר את המציאות מביא לידי כך שגם את העבר אי אפשר להכיר.

רבים בעבר הראו את התפקיד המכריע שדימויים של שחורים ואסיאתיים ממלאים בארגונו של העולם המערבי, ועד ספר זה כמעט לא זכתה הקטגוריה "לבנים" לניתוח. כמו שמצוין בהקדמה של מקסים סרבול, דאייר תורם תרומה מכרעת להבנת משטרי הייצוג בתקופתנו. הוא חושף את מנגנוני התרבות שיצרו את עליונות הלבנים וחיזקו אותה, ובתוך כך הפכו את הלבנים למסמנים של מה ש"רגיל", "ניטרלי" ו"אוניברסלי".

בשיחה מלאה רוך בין סבא לנכדו שוזר דויד גרוסמן את חוויות החיים, השמחות והעצב ואת קשר האהבה הנטווה ביניהם. את הסיפור מלווים איוריה רבי־ההבעה של מאיה שלייפר.

הספר עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום ומראה כי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים, המלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון.

בביקור שערך אברהם בַּלַבַּן בבית האמנים בתל אביב בשנת 2020 משכה את תשומת ליבו תערוכה של צייר בשם עמי שִׁנער. מהציורים השתקפה עירוניות תל־אביבית עכשווית, בועטת אך גם מלטפת. ידידות שהתפתחה בין השניים הניבה שיטוטים משותפים בתל אביב, ואלה מתוארים כאן – מפגש בין מכחול למקלדת.