"אני חייב הסבר איך חדר אדם זר לחיי והרס אותם. הרס לחלוטין! כי לולא הוא וכל פרשת הקשר הזה בינינו, הלא-צפוי, הלא-קרוא, הכפוי, אפשר לומר – היתה נוֹרה בחיים היום. חיים מאושרים היו לנו!" – כותב פרופ' ארבל, יליד הארץ, המגולל את קורות היחסים בינו ובין ה"זר", המשורר היידי פויגלמן, ניצול השואה, שגורלו נקשר בו "בכבלי ידידות וכאב".
פויגלמן, המעופף בחיבוט-כנפיים בין אירופה לישראל, נוחל אכזבה אחר אכזבה בבואו ארצה, ומסיים את חייו כשמחשבות טירוף על שואה נוספת מבעתות את רוחו.
"לא עוד אהיה ציפור-שיר. אהיה עורב שחור המעופף בשמי תבל וצורח קרע-שטן! קרע-שטן! כמו בתפילת הימים הנוראים!"