לואיג'י פיראנדלו נולד ב־1867 בג'ירג'נטי, היא אגריג'נטו, שבסיציליה ולמד באוניברסיטאות פאלרמו, רומא ובון. ב־1894 השתקע ברומא, נשא אשה ועסק בכתיבה ובהוראה. מחלת רוח שלקתה בה אשתו העכירה את חייו וניסיונותיו הראשונים בספרות לא זכו לעידוד. פרסומו הרב החל לאחר מלחמת העולם הראשונה עם הצגת מחזותיו המבריקים והמקוריים, שבהם נתן ביטוי ספרותי לרעיונות המהפכניים של הפסיכולוגיה החדשה. ב־1934 הוכתר בפרס נובל וב־1936 מת ברומא. פיראנדלו נחשב לאבי התיאטרון החדשני של ימינו. מסיפוריו ומחזותיו: "המנורה" (1901); "שעשועי המוות והחיים" (1902); לבנים ושחורים" (1904); "כך הוא הדבר – אם נדמה לך" (1918); "לה סניורה מורלי" (1920); כמה ממחזותיו ("שש נפשות מבקשות מחבר", "כל אדם לפי דרכו", "הערב – אימפרוביזציה") הוצגו בתיאטרון העברי. מתיא פסקל המנוח ראה אור בהוצאת עם עובד לראשונה ב־1965 ובהוצאה מחודשת ב־1998.