ביום שראה עוזי את אביו נדרס השתנו חייו: הילדים בבית הילדים לא יכלו לשאת את כאבו ואת שתיקתו והציקו לו, הוא הפסיק להתעניין בכדורגל, ואילו לא נתן לו אייל המשופם גור גולדן־רטריבר מפינת החי כנראה היה מפסיק להתעניין גם בבעלי חיים. רק נטע, הילדה החדשה בקיבוץ, חיבבה אותו, והם התקרבו זה לזה. נטע אהבה לשחק עם אֵשׁ, הכלב של עוזי, שגדל והיה פרוע ושמח. לפני חג השבועות היא אף הזהירה אותו שבחגיגה ישמור על אש כי כלבים יכולים להשתגע מזיקוקי דינור...
הדלקה שפרצה בקיבוץ וכמעט לא הותירה דבר; ניקולאי החבר של אבא של עוזי שהזמינו לבקרו בצריפו המסתורי; קבוצת הילדים שעקבה אחר עוזי ואש עד יער הכתמים המתעתע; וסיפור אהבה שנרקם - כל זאת ועוד בצרחה אילמת, ספר מרגש ועוצר נשימה שמחזיר אותנו בזמן לשנות השישים לקיבוץ אי־שם בארץ.