אביעזר רביצקי למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת הארוורד. תחומי התמחותו הם מחשבה יהודית, פילוסופיה, רדיקליזם דתי ותרבות והגות בישראל.
בין תפקידיו שימש כראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ראש המכון למדעי היהדות, חבר המועצה להשכלה גבוהה וכן חבר הוועדה הלאומית לביו-אתיקה ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל בשנת תשס"א.
ספריו של אביעזר רביצקי:
- ש"ס: היבטים תרבותיים ורעיוניים - בעריכת אביעזר רביצקי, עם עובד, תשס"ו
- עיונים מיימוניים: מחקרים בהגותם של הרמב"ם ותלמידיו: שוקן תשס"ו
- ויכוחים על אמונה ופילוסופיה (עם ישעיהו ליבוביץ), האוניברסיטה המשודרת: תשס"ו
- דת ומדינה במחשבת ישראל- 2 כרכים, המכון הישראלי לדמוקרטיה: תשנ"ח 2000) (English:, תשס"ה
- ארץ ישראל בהגות היהודית -3 כרכים (עורך), יד יצחק בן צבי: תש”ן, תשנ"ח, תשס"ה
- חירות על הלוחות, עם עובד: תשנ"ט
- הקץ המגולה ומדינת היהודים, עם עובד: תשנ”ג
- קדושת החיים וחרוף הנפש (עורך), מרכז זלמן שזר: תשנ”ב
- על דעת המקום: מחקרים בהגות היהודית ובתולדותיה, כתר: תשנ”א
- דרשת הפסח לר' חסדאי קרשקש ומחקרים במשנתו הפילוסופית, האקדמיה הלאומית למדעים: תשל"ח
- האסכולה המיימונית-תיבונית בימי הביניים, עבודת דוקטור, תשל”ח
- Messianism, Zionism, and Jewish Religious Radicalism, U of Chicago Press: 1996
- History and Faith: Studies in Jewish Philosophy, Gieben: 1996