בספר זה מוצגת התמודדות רב-מישורית עם יצירתם של חז"ל במדרש האגדה הארץ-ישראלי, איכה רבה. בהציגו את היצירה העממית כנקודת המוצא לעיון בספרות חז"ל ספר זה מציע השקפה חדשה על מקורות ההשראה, היצירתיות וההשפעה שהיפרו את מחולליה של ספרות זו. בעוד שההנחות הרווחות במחקר מיקדו את תשומת הלב למקורות היצירה במסגרות מימסדיות וגבריות, בית המדרש ובית הכנסת, הרי שכאן אנו נחשפים למוסדות תרבותיים-חברתיים כגון הבית והמשפחה, חברת הנשים, השוק, הפרהסיה העירונית והכפרית. חיי היום-יום של שלהי העת העתיקה מצטיירים כאן כקטגוריה תרבותית שתוך כדי הארתה מופקע המונופולין של הפרשנות השמרנית על הטקסטים הרוטטים ורבי העצמה במדרש החורבן.