מתברר שלא רחוק מהרוחות והיצרים סביב המצב הביטחוני, מתנהל לו בחודשים האחרונים קרב, כמעט עקוב מדם, סביב השירה הישראלית, ומי שמבקשים להכתיב את גורלה. בעיצומם של דיונים אלה, שכוללים בין היתר ויכוחים על מקומה ואופייה של השירה המזרחית, יחל פסטיבל שער לשירה של הליקון. זוהי השנה ה־14 בה נערך הפסטיבל, שמקבץ אליו משוררים ותיקים וחדשים, מכל העדות והמינים. בין אלה יקרא המשורר שחר מריו מרדכי, שנדמה שמצליח בה בעת להלך בתוך הפוליטיקה של סצנת השירה הנוכחית, אך גם להביט עליה מהצד, לפעמים במבט משועשע, ולהקדיש את עצמו למלאכת השירה באופן נקי ומעורר השראה. אולי כי מסלול חייו לא עובר בהכרח בשבילים הביוגרפים המקובלים למשוררים. הוא גדל בקריית ביאליק, ואת השכלתו האקדמית עשה דווקא בחוגים לתקשורת ומדעי המדינה. את ספרו הראשון, "תולדות העתיד" פרסם ב־2010, ושנתיים לאחר מכאן הוציא את "מי בעניין שלנו". מבקר השירה של ידיעות אחרונות, אלי הירש, כתב על ספר הביכורים שלו – "שחר־מריו מרדכי מוכשר כמו שד. הוא כותב כמעט בכל סגנון אפשרי, ורבים משיריו הם פרודיות משוכללות או הומאז'ים משועשעים למשוררים עבריים שקדמו לו – ממשוררי התנ"ך, התפילה, הפיוט, תור הזהב והתחיה ועד נתן זך ואגי משעול". ואכן כשמדברים עם מרדכי מזהים מיד את התשוקה הגדולה שלו לשירה, הן כקורא והן ככותב. הוא מרבה לצטט משוררים מכל התקופות, מאוהב בעברית ובתכסיסים שאפשר לייצר ממנה, וכשהוא מדבר על שירה הוא מצליח לעשות כמעט את הבלתי אפשרי – להפוך אותה לנגישה ומסתורית בו זמנית.
1. מה השיר הראשון שקראת? "שיר של נתן אלתרמן - 'עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות / עוד אצניח אלייך ידיים / עוד אומר לך את כל המילים הטובות, / שישנן, שישנן עדיין (מדקלם את הכל ט.ל.)'. זה היה בחטיבת הביניים, בבית הספר כי בביתי לא היו ספרי שירה, אלא רק התנ"ך, שלמעשה אפשר להחשיב אותו כספר שירה".
2. אתה כותב במחשב או בפנקס? "גם וגם אבל בעיקר על המחשב".
3. מה השיר הראשון שכתבת? "זה היה בכיתה ב', אז אני לא זוכר את מילותיו. אבל השיר 'האמיתי' הראשון שכתבתי היה 'חושך על פני. תהום'".
4. מי המשורר הראשון שפגשת? "ב-1998 הייתי בתחרות משוררים בחיפה שאליה הגיעו ארז ביטון ונתן זך. אבל לא דיברתי איתם אלא רק הסתכלתי מרחוק. ב-2001 פגשתי את דליה רביקוביץ', 4 שנים לפני מותה. זה היה בזיכרון יעקב, בסדנת כתיבה של הליקון, היינו 20 איש ורביקוביץ' הוזמנה לדבר. בדרך כלל לקחו בחשבון שהיא לא תגיע, אבל הפעם היא הגיעה. היא התיישבה לידי והתחלנו לדבר עד שנזפו בנו כי עשינו רעש. היא לקחה מחברת והמשיכה את השיחה איתי בהתכתבות. זה משהו שלא אשכח לעולם, והמחברת עוד שמורה בבית הוריי בקריות".
5. איך נראה שולחן הכתיבה שלך?"מבולגן, מלא בדפי עבודה של תלמידים שאני צריך לבדוק, ספרים בערימות, הלפ-טופ. אני לא משורר מסודר".
6. מנה 3 ספרי שירה שהיית לוקח לאי בודד?"הראשון יהיה שיר השירים מהתנ"ך, כי הוא אולי הספר הכי אירוטי שאני מכיר. אני מתחרמן רק מלקרוא אותו. השני יהיה ספר של דליה רביקוביץ' – 'חורף קשה' או 'אהבה אמיתית'. אולי אין בהם נחמה אבל אני קורא אותם קצת כמו תהילים, סוג של 'מאין יבוא עזרי'. הספר השלישי הוא 'לטענת פררה' של אנטוניו טאבוקי. הוא אמנם ספר פרוזה אבל כתוב כמו שירה. אני חושב שזה הספר שהכי השפיע עליי בחיי הפוליטיים, כי הוא מראה כיצד זכויות האדם בעולם מטופלות בצורה מזעזעת, ומתריע שאם לא נתערב נתדרדר לתהום. מעבר לזה הוא פלא ספרותי, קראתי אותו כמה פעמים ובכל פעם כשאני כשמניח אותו אני אומר 'אין, אין לי היכולת לכתוב כך'".
7. איזה שיר אתה מתבאס שלא אתה כתבת?"'פעם כשהירח'" של דנה לובינסקי, שעוסק בשערוריית היחיד והרבים בבית הספר. וגם שיר שכתב רבי יהודה הלוי אולי לרבי משה אבן עזרא בשם 'כשסע הגדי' (כְּשַׁסַּע הַגְּדִי שִסַּע לְבָבִי/ רְפוּי מֹתֶן חֲזַק לֵבָב כְּבַרְזֶל/ שְׁאִלְתִּיהוּ וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחִי/ אֲבָל נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ לוֹ בְּגָזֵל). זה שיר אהבה נהדר, שכשקוראים אותו מרגישים קרועים, בדיוק כמו שהמשורר מרגיש".
8. מה הופך חרוז לחרוז טוב?"שהוא אינטליגנטי, זורם, קולע ולא מאולץ. זאת לא חייבת להיות חריזה מושלמת של תנועה ועיצור. למשל ב'עוד חוזר הניגון' אלתרמן חורז את השורות – ' והדרך עודנה נפקחת לאורך' ו-' מצפים עוד לך, עובר אורח'. אז החריזה לא מושלמת אבל היא וירטואוזית. קוראים לזה קונסוננס". חריזה לא מושלמת יכולה להיות וירטואוזית. שחר מריו מרדכי (צילום: קובי בן שושן)
9. מה ספר השירה האחרון שקראת?"ספרו של איתי עקירב 'דברים שהשארנו באש'. זה ספר שיש בו רק 16 שירים, אבל שופע שירה משובחת. עקירב מושפע מאבות ישורון אבל לא מחקה אותו. זה ספר השירה הראשון שלו ולדעתי לא מספיק התייחסו אליו. המהלך שלו גאוני בעיני: בדומה לאבות ישורון שמפרק את השפה, כדי להעיד על השבר שקשור בבריחה מאירופה, אצל עקירב האותיות הסופיות נעדרות משום שבילדותו לא הבין שהנה ממשמש ובא סופה של הילדות. זה ספר טוב".
10. מה תעדיף – שיקראו את שירך מהספר ובשקט, או שישמעו אותם בקול רם בערבי/פסטיבלי שירה?"הפרדוקס הוא שהמשורר כותב כדי שאף אחד לא ידע, עם כמיהה לכך שכולם ידעו. אז התשובה היא גם וגם – אני מעדיף שיקראו בבית בלב, והנטייה שלי היא יותר לכיוון זה משום שזה מאפשר חיבור אמיתי. אבל אני לא הולך לשחק אותה, חשוב לי להגיע לקהל".
11. מה הטעות הנפוצה ביותר לגבי משוררים?"שהם אנשי רוח, בעוד הם אנשי כוח או חולי רוח".
12. מה הכי קשה בלהיות משורר?כמעט הכל קשה. שירה זאת ראייה: הביטוי 'שורו, הביטו וראו' מסמן שמדובר בפעולה שמטרתה לראות ולהראות, לפקוח עיניים. זאת המטרה הראשונית שלה, אך למרבה הצער היא לא מצליחה לעשות את זה, להוציא אנשים לרחובות - גם כשהיא פוליטית וגם כשלא. אנשים נהנים מכאב שמתורגם ליופי אדיר, אבל זהו, שם זה נשאר, ולא מעורר מספיק אנשים לעשייה".
13. מה המילה האהובה עליך בעברית?"'פשטות'. יש בה את העיצורים הכי יפים בעברית ואת התנועת אָה ו-אוּ/ אני מאוד רוצה שתהיה לי פשטות - גם בחיים שלי וגם בעולם, ואין".
14. אם היית יכול לבחור שפה אחרת לכתוב בה – באיזו היית בוחר?"פינית. לדעתי הכי קרוב למזחלות שלג ולדבר בשפת האיילים וכלבי הסקי. אני לא אוהב קיץ, ג'וקים, יתושים, שונא חמסין ישראלי. כל קיץ אני מבטיח לעצמי שאסע לארץ קרה, אחרת, אז פינלנד זה הכי טוב".
15. למה בעצם צריך פסטיבלי שירה? "כדי שיהיה לאילן ציפרביץ׳ (עם דגש באות ב׳) על מה לטנף במדור שלו במוסף יום שישי".