אחרי שנים ארוכות של קור ובדידות אני אישה זקנה אומרת
לך שחיכיתי בסבלנות של חוט שנארג, בעצם רב, שתבוא
ותיקח, לא שהייתי באה, רחוק מזה, לא שהיו נאמרים דברים
אחרים ממה שאמרנו אחד לשני, תמיד רגעים קשים בהם
אבדנו זה את זה לרב, אבל שתבוא ותיקח את מה שהיה
שלך, ותמיד ידעת שהוא שלך, וכילית את ימי וימיך
בציפייה.
מתוך בלדה חורפית
שיריה של ויקי שירן מופיעים לראשונה בספר זה. לצד השירים מוצגות עבודותיהן של אמניות מזרחיות – מרביתן הציגו יחד בתערוכה "אחותי – אמניות מזרחיות בישראל" (2000) ובתערוכה "קריאה מזרחית" (2002). שירן ליוותה את העשייה האמנותית המזרחית לאורך שנים ברגישות אסתטית ואמנותית גבוהה לצד מחויבות ומעורבות חברתית בלתי מתפשרת. היא ליוותה את עבודת האמניות וראתה את חשיבותן במתן נראוּת לעשייה התרבותית המזרחית בכלל והפמיניסטית המזרחית בפרט. ויקי שירן ראתה בעשייה זו חלק בלתי נפרד מהמאבק לשינוי חברתי בישראל.
את העבודות אצרה שולה קשת.