"לכל דבר אפשר להתרגל," טענה הדודה שלי ינטל. ברגע שאמרה את המילים האלה, ידעתי שהיא מתכוונת לספר סיפור.
מהשטעטל עד לתאטרון היידי בניו יורק, מבית הכלא הוורשאי עד ספינת פאר המפליגה לדרום אמריקה, ממעשיות מקובלים עד הטראומה של השואה – סיפוריו של בשביס־זינגר מקיפים עולם ומלואו; והדמויות – נשות עיירה, תלמידי חכמים, גנבים קטנים ואנשי עסקים – מלאות חיים, רגשות, יצרים וספקות, וחדורות אותה רוח מפוכחת של חוכמת הדורות היהודית.
בעין חדה ואירונית, ומתוך אהבה גדולה לסיפור ולמספרים, משרטט הסופר חתן פרס נובל דמויות הנאבקות למצוא פשר לעולם משתנה שדבר אינו ברור בו עוד. זוהי בעינו דמותם של היהודי בן המאה העשרים ושל האדם המודרני באשר הוא אדם.