"הרי זה אבסורד! למה שימצא פתאום טעם בחיים האלה, למה שייאבק עליהם, הוא שהקדים וביקש לו את המוות?...כל אדם אדון למותו, לכל אדם הזכות לקבוע מתי ואיך יסתיימו חייו..."
כך אומר בלבו אדם אחד, האיש שבמרכז הספר הזה, אומר זאת כל חייו, ושב ואומר זאת כשמתברר לו שחלה בסרטן, ומחליט החלטה נחושה לסיים את חייו בקפיאה למוות, על ראש הר מושלג, בדממה, בבדידות, בנופים שהוא אוהב.
"לא," אומרת לו האישה שהוא אוהב, האישה שאוהבת אותו, לוחשת מבקשת מתחננת, "לא."
והם יוצאים למסע ארוך של מאבק על החיים האלה, שיש או שאין טעם להיאבק עליהם, מסע שמוליך אותם אל מחוזות שלא שיערו כלל שקיימים כמותם: מסע שבו הם תועים, נסחפים, נגררים במבואיה הסתומים של הרפואה הביו-טכנולוגית המודרנית, שמבקשת להתכחש למוות, להביס אותו בכל מחיר. מסע של סבל וייסורים לקראת המוות, שבו הם בכל זאת שבים וכובשים לעצמם פיסות נפלאות של חיים, שבים וטועמים מחדש את טעמה של האהבה - טעם שמתגלים בו פנים שלא הכירו עד כה.
הספר, שהוא מסמך תיעודי-ספרותי, מתאר את הדרך הזאת שעשו שניהם יחד, וכל אחד לחוד, מנקודות ראותו ומנקודת ראותה, שלב-שלב, צעד-צעד - במסדרונות בתי-חולים, ובמסדרונות הנשמה, בתוך מלכוד של מציאות לא-נסבלת, ובניסיונות להיחלץ ממנה, להמריא אל מעבר לה.
"זאת יצירה נפלאה, כולי התפעלות מעומק ההתבוננות, מתפיסת הפרטים החיים, מרוחב ההשגה, מן הדיוק במילים ומהתהודה הפיוטית שלהן, מן היושר האינטלקטואלי והאומץ המוסרי, עד כדי התאכזרות עצמית. זהו סיפור מלא אהבה ופחד, סיפור של התקפדות והיפתחות לאמפתיה, התמכרות למאבק ופיכחון משתק, וכל הזמן העין רואה גם מעבר לאופק. בעיני, יש פה סיפור של פאסיון, במובן הדתי המובהק. כך קראתי אותו, על משכבי בלילות והרגשתי כמהלך על פי תהום."
יהושע קנז
"ישירות וכנות המבע, מורכבות הסגנון, הרוחב האינטלקטואלי ועוצמת האהבה והקשר בין שני בני הזוג, הופך את סיפור מחלתו ומותו של יורגן ניראד מתעודה אישית לספרות חזקה."
א.ב. יהושע
"בספר הזה מצאתי את הטקסט העברי המשובח ביותר שקראתי זה שנים... הספר יצר בי כקוראת תחושה של שהייה בליבו של פרדוקס, שנובע מן ההתענגות האדירה שלי על טקסט ספרותי מעולה, באמת נדיר באיכותו, שמספר על ייסורים, על מסע קשה, כואב, ואכן, חדל תקווה."
רות אלמוג
"קריאת ספר כזה היא לא רק הפקת הנאה מחוויה אמנותית צרופה, שאותה אפשר לקבל מספרים רבים אחרים, אלא גם קבלת חוויה רוחנית ואישית בליבו של כל קורא. וזה משהו שרק יצירה מהסוג הזה מסוגלת להעניק. מה שאני הרגשתי, הוא שהספר הזה הוא התשובה לשיתוק שאוחז באדם באשר הוא נוכח לדעת שהוא ניצב אל מול הדבר האמיתי, הדבר שתמיד יביס אותו. מול המוות... וזו הגדולה של הספר הזה, שמתוך הכאב והחידלון והייאוש הגדולים ביותר, הוא גורם להזדככות הנפש ולתקווה חדשה, שאולי לא חלמנו עליה לפני כן."
יצחק בר יוסף