"המסע בעקבות חיי ברנר", כותבת אניטה שפירא במבוא לספרה, "הוא מסע אל תהומות נפשו של האדם, הסופר, ואולי גם הדור". עוד היא אומרת, שהשפעתו, בדורו ובדורות שאחריו, היתה גדולה ונרחבת מהשפעת הספרים שכתב והמאמרים שפרסם. מי היה האיש שכבר בחייו, ועשרות מונים לאחר הירצחו, נערמו מיתוסים כה רבים על פרשת חייו, דמותו ולקחי יצירתו?
כדרכה בכתיבה הביוגרפית, אניטה שפירא אינה מסתפקת בתיאור עלילת חייו ודיוקנו של גיבורהּ, אלא אורגת סביבו יריעה רחבה ורבת גוונים על הדור, אנשיו, מצוקותיו ותקוותיו. יוסף חיים ברנר שמתארת המחברת מורכב, מעניין ומרתק יותר מן הדיוקן הציבורי שנדרשו לו בני דורו וחניכיו. הסופר המחדש והמהפכני מואר גם כיזם תרבות רב מרץ ותושייה וכמי שאין שני לו בטיפוחה של הספרות העברית בימי התהוותה. בחתירתה לפרשנות שחודרת אל מתחת להסברים הגלויים והמפורשים, מעמיקה המחברת לאבחן את מניעיהם ואת צורכיהם של בני הדור שנזקקו לדיוקן החד-ממדי – מעריצים מזה ומתנגדים מזה.
אניטה שפירא מסתייעת במגוון רחב ומסועף של מקורות. היא מתעמקת בכתבי ברנר ודולה מהם פרטים ביוגרפיים, ועם זאת מזהירה את קוראיה מפני שימוש לא זהיר במכלול היצירה כבמאגר של עדויות זמינות לכתיבת ביוגרפיה. מאגרותיו של הסופר הנערץ היא שואבת עדויות רבות רושם ועניין החושפות את יחסיו של י"ח ברנר עם סביבתו, והתכתובת של בני דורו עליו ועמו מגלה את יסודות היחס המיוחד מאוד כלפי הסופר. כך זוכה הקורא בהארה חדשה ומרתקת של יחסיו עם הנשים שבחייו, של קשריו המסועפים עם בני דורו, ואף בתיאור נוקב ומאיר עיניים של התקפי הייאוש והדיכאון שתקפו אותו כל חייו.
ברנר של אניטה שפירא הוא יצירה מחדשת ורעננה. בכישרון התיאור וההתבוננות המציינים את כתיבתה הצליחה המחברת להסיר מדמותו ומפרשת חייו שכבות של מיתוסים מערפלים ולהעמיד דיוקן חי ותוסס.
פרופ' אניטה שפירא היא כלת פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית (תשס"ח).
מספריה: המאבק הנכזב: עבודה עברית 1933-1929 (1977); ברל: ביוגרפיה (ספרית אפקים, 1980, 2000); מפיטורי הרמ"א עד פירוק הפלמ"ח (1984); ההליכה על קו האופק (ספרית אפקים, 1989); חרב היונה: הציונות והכוח, 1881-1948 (ספרית אפקים, 1992); יהודים חדשים יהודים ישנים (ספרית אפקים, 1997); יגאל אלון: אביב חלדו, ביוגרפיה (2004); יהודים, ציונים ומה שביניהם (ספרית אפקים, 2007).