מזיגה של ידע מופלג, אופקים רחבים ובחינה אישית ונוקבת מאפיינת את נסיונו המרתק של אריק הובסבאום לתאר ולהבין את מה שהוא מכנה "המאה העשרים הקצרה", שאת ראשיתה הוא קובע ב-1914 ואת סופה - עם קריסת הקומוניזם, ואשר היתה הקשה והאכזרית ביותר בתולדות האנושות.
"המאה העשרים הקצרה" היא מבחינות רבות גם פרשת חייו של המחבר, וכשהוא מגולל את תולדותיה, עולים מדפי הספר הדי ההתמודדות האדירה - שלו ושל בני דורו - עם האידיאולוגיות הגדולות, שהוליכו המונים אל שדות הקרב.
מלחמות "חמות" ו"קרות", התפתחות טכנולוגית מהפכנית ומשנה סדרי עולם, תפיסות חדשות על טבע האדם והיקום, פריצות דרך כבדות בשדה האמנות והתרבות - כל אלה מתוארים ונחשפים במלוא השפעתם. אריק הובסבאום אינו נדרש לגילויים היסטוריים חדשים כדי להציע לנו נקודת התבוננות חדשה על המאה, שאת סיומה אנחנו מציינים בימים אלה.
כבן המאה הוא מתאר בבהירות נוקבת את מערכת האשליות - בחלקן האמין אף הוא בלהט שאין שני לו - אשר קיטבה את הדעות והוליכה לאסונות הגדולים והאכזריים בתולדות האנושות. עתה, על סיפה של המאה החדשה, מאתר אריק הובסבאום את מוקדי הסיכון ונקודות התקווה שיאפיינו את החייל בעולם של המאה העשרים ואחת.
עידן הקיצוניות אינו רק כרוניקה של המאה העשרים, אלא ניסיון נועז ומעורר מחשבה לבדיקה מחודשת, אחרת ומהפכנית, של העולם בן-זמננו.