מאי

טום ואל, עיתונאי שעבד בעבר בעיתון היומי היוקרתי ביותר בארצות הברית, הוא הילד שצעק "זאב-זאב". שנים אחרי שהתגלה כי כתבות שלו בדויות, ועם מוניטין של מי שמסתמך על דמיונו המפותח יותר מאשר על מקורות מהימנים ועובדות, הוא נשלח מטעם עיתון מקומי של עיירה קטנה לסקר תאונת דרכים בקטע מבודד של כביש מדברי.

כשהילדה נכנסה הביתה ראתה את התרנגולת מסתובבת במטבח. "מה העניינים?" שאלה הילדה. "עשיתי טעות שנכנסתי לבית שלך," אמרה התרנגולת, "המקום שהייתי בו קודם היה הרבה יותר טוב"...

כשהבחנו בשלט "מזנון גוש קטיף" פסק הגשם. מחשבה קפצה לי לראש - מה, גם הגשם כמוני מפחד לרדת בגוש קטיף?

המשחק טרדוקו מבוסס על אותו היגיון ואותם חוקים ושיטות לפתרון משחקי סודוקו, ומוסיף התבוננות תלת-ממדית.

הספר בוחן מדוע וכיצד משטרים שהצטיירו לכאורה כמי שאין לנצחם קרסו ונעלמו מן העולם במהירות מפתיעה. ארבעים שנות מחקר ומצבור ענקי של עדויות, שכמה מהן לא נחשפו מעולם, ניצבים בתשתיתו של הספר המרתק שכתב ארצ'י בראון, מגדולי המומחים בתחום.

אסופה זו, ובה עשרים סיפורים קצרים מאת חמישה עשר סופרים בני ארצות הברית, שפורסמו לראשונה בשנים 1820 – 1911, היא הראשונה בעברית המוקדשת כולה לסיפורת התקופה הקלאסית (כהגדרתו המפורסמת של ד"ה לורנס). בתולדות הספרות האמריקאית.

1989, שלהי פריחתו של המסחר הזעיר בארץ. כדרכם מדי שנה בשנה מתכננים יוסף צינמן, חנווני תל-אביבי אמיד, ואשתו האהובה ציפי, לצאת בסוכות לנופש בעיירה זייפלד שבהרי טירול. אלא שהפעם מחליטה ציפי שאחותה דבורה זלצמן, המתפרנסת בדוחק מפרפומריה כושלת, חייבת להצטרף לנסיעה ויהי מה.

לכל אחד יש מנגינה משלו, לפעמים היא באה ולפעמים הולכת ולפעמים צריך להגיע למקום שקט ושם היא שוב תוכל לצאת...