המספר, אינטלקטואל ספקן ואירוני, נוסע ברכבת ממוסקבה לעיירה הקטנה פטושקי לפגוש את אהובתו, ואגב כך אינו חדל לפטפט ולשתות לשוכרה, אם בגפו ואם בחברת הטיפוסים המשעשעים שהוא פוגש בדרך. המציאות הסובייטית שלפני עידן ה"פרסטרוייקה" משתקפת במונולוג מבדח, שכולו הומור שחור וגעגועים, שאר-רוח וניבולי פה.
מוסקבה פטושקי נדפס לראשונה ב־1971, בכתב-העת הרוסי "עמי", שיצא לאור בישראל. בברה"מ נאסר הספר לפרסום עד לימי ה"פרסטרוייקה", וכספר הופיע שם לראשונה רק ב־1989, שנה לפני מותו של ונדיקט ירופייב מסרטן הגרון, בגיל 52.