פיקציה: מבחר מאמרים על הדרמה הישראלית בטלוויזיה חוקר את הדרמות ואת סדרות הדרמה בטלוויזיה הישראלית. המאמרים בספר נעים על ציר כרונולוגי — מהקמת ערוץ ציבורי אחד בשלהי שנות השישים, דרך המעבר לעידן רב־ערוצי, עד האלף הנוכחי, שדרמות, פורמטים ויוצרים ישראליים נהנים בו מהצלחה ברחבי העולם. פרקי הספר בוחנים את היחסים המורכבים בין החברה והתרבות בישראל ובין הדרמה הטלוויזיונית ששיקפה אותן, הגיבה להן והשתתפה בעיצוב ובשינוי שלהן.
לספר מבוא נרחב שמציג סוגיות מפתח בלימודי הטלוויזיה בעולם ובישראל ואת ההיסטוריה של הדרמה הישראלית בטלוויזיה. מאמרי האסופה עוסקים בין היתר בשאלות של מקום ומרחב, פס הקול בדרמה הישראלית, זהות ולאום, היסטוריה, טראומה ונוסטלגיה, טרור וסדרתיות, ייצוג הפלסטינים בטלוויזיה הישראלית, זהות מזרחית, יהדות וטלוויזיה ויצירותיהם של ג׳אד נאמן ורם לוי. עם הדרמות הנדונות בספר נמנות חדוה ושלומיק 1971 , מישל עזרא ספרא ובניו, האדם הוא המרכז, החצר של מומו הגדולה, פלורנטין, בת ים – ניו יורק, חִרְבֶּת חִזְעַה, מר מאני, רצח מצלמים, הבורר, חטופים, פאודה, התסריטאי, תמרות עשן, עקרון ההחלפה, מרחק נגיעה, סרוגים, שטיסל, אורים ותומים, הנערים וזגורי אימפריה.
ד"ר יעל מונק היא מרצה בכירה וראש תחום הקולנוע באוניברסיטה הפתוחה. ספריה גולים בגבולם: הקולנוע הישראלי במפנה האלף (2013) ובמבט לאחור: קריאות חוזרות בקולנוע הישראלי (2015 , בשיתוף נורית גרץ) יצאו לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר אורנה לביא־פלינט יוצרת ומפיקת טלוויזיה בעבר וכיום חוקרת טלוויזיה עצמאית ומדריכה אקדמית באוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר איתי חרל"פ עומד בראש מסלול הטלוויזיה בבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר ומלמד בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. ספרו הטלוויזיה שאחרי: דרמה ישראלית חדשה יצא לאור בהוצאת רסלינג ב־2016, וספרו Television Drama in Israel: Identities in Post-TV Culture פורסם בהוצאת Bloomsbury ב־2017.