רוני ונומי והדב יעקב

קְרֶמֶר הֶחָתוּל לָבַשׁ בֶּגֶד-יָם, זָקַף הַזָּנָב, סִמֵּר הַשָּׂפָם, מַסֵּכָה עַל עֵינָיו, סְנַפִּירִים לְרַגְלָיו, נִפַּח אֶת חָזֵהוּ מְלוֹא רֵאוֹתָיו: "הִנֵּה אֲנִי, גֶּבֶר בַּחֲתוּלִים, מֶלֶךְ הַמְּצוּלוֹת, שַׁלִּיט הַנַּחְשׁוֹלִים." וְהוּא חָשׁ אֶל הַחוֹף וְזִנֵּק אֶל הַמַּיִם, וְתֵכֶף טָבַע מִזָּנָב עַד אָזְנַיִם.

קרמר החתול ישן כל הזמן קרמר החתול הוא חתול ישנן ישן כל היום וישן כל הלילה ישן בבוקר ובערב נם גם. כשהוא סוף-סוף קם הוא תיכף נרדם...

פעם אחת, לפני הרבה זמן, - קרמר החתול היה אז קטן - הוא יצא לגינה ושלף ציפרניו, וסימר את שפמו וחשף את שיניו, התגלגל, התגנב, קפץ וארב...

פַּנְדָּה עוֹד קְטַנָּה וְגָרָה בְּדִיר הַכְּבָשִׂים עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ, אֲבָל הִיא רוֹצָה מְאוֹד לָצֵאת אֶל הַמִּרְעֶה שֶׁמֵּעֵבֶר לַיַּעַר וְלַגְּבָעוֹת לִרְעוֹת אֶת הָעֵדֶר כְּמוֹ כַּלְבַּת רוֹעִים גְּדוֹלָה.

בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא כְּבָר מְאוֹד מְמַהֶרֶת וְאוּרִי כְּבָר סוֹף־סוֹף מוּכָן, הוּא מוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה, מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה, בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה, לָלֶכֶת לַגַּן.

עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁהֲדַס שִׂחֲקָה בַּבֻּבָּה, סַבּאָּ שֶׁלּהָּ הִגִיִּעַ: “שָׁלוֹם הֲדַס, הֵבֵאתִי לָךְ סֵפֶר חָדָשׁ וּגְלִידָה בְּגָבִיעַ. אוֹתָהּ תֹּאכְלִי מִיָּד וְאַחַר כָּךְ נִקְרָא מְעַט, כִּי גְּלִידוֹת נְמַסּוֹת מַהֵר אֲבָל סְפָרִים לְאַט.”

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם נִמְצָא הַיָּם הַתִּיכוֹן, וּבְאֶמְצַע הַיָּם הַתִּיכוֹן נִמְצָא הָאִי סִיצִילְיָה, וּבְסִיצִילְיָה יֵשׁ קַטָּר שֶׁמּוֹשֵׁךְ שְׁלוֹשָׁה קְרוֹנוֹת וּמֵבִיא נוֹסְעִים אֶל הָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁדּוֹהֶרֶת לְרוֹמָא. בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה יוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ, הוּא חוֹשֵׁב: "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְרוֹמָא".

יום אחד, כשאפרת פתחה את המגירה של הצלחות, היא שמעה מתוכה לחישה. מישהו אמר: "אותי... אותי... תיקחי אותי בבקשה..." "מי זה מדבר?" שאלה אפרת. "זאת אני," אמר הקול, "הצלחת שהכי למטה, הצלחת שמתחת, המסכנה והמקופחת, תיקחי אותי בבקשה אל השולחן... תמיד לוקחים את הצלחות שלמעלה ואני נשארת כאן."

סיפור על טרקטור גדול לילדים קטנים

ליעל אחות של מיכל (שאבא קורא לה "שדה משחת" ו"פרא אדם"), נולדו תאומים ופתאום היא דודה. אז מיכל חושבת על זה, ומחליטה להיות דודה טובה. אפילו שזה קשה..

פעם אחת בא החורף, אבל גשם לא ירד ולא היו עננים. "העננים גרים במערה על ראש ההר" אמר סבא אהרון לחבריו, "צריך לעלות לשם ולבדוק מה קרה." "אנחנו לא מאמינים לך," אמרו החברים, "תמיד יש לך כל מיני סיפורים משונים." אבל סבא אהרון התעקש, אמר שאין ברירה ומוכרחים.

ספר מנקודת מבטו של ילד, על תרבות הפנאי של אבא ואמא שאין לו בה חלק. סיפור לילדים מאת: מאיר שלו. איורים: יוסי אבולעפיה.

החיפוש אחר הקבב הרומני.. ספר משעשע על אדם אחד (קדמון) עם חזון. סיפור לילדים מאת מאיר שלו. איורים: יוסי אבולעפיה.

על ראש של ילד קטן יש ביצה קטנה, קטנטנה. ממנה יוצאת נחמה הכינה, למסעות והרפתקאות משעשעות ומרתקות.