בימי השיא של התקוממות השחורים ודיכוי הלבן את השחור עולים אל פני השטח השנאה והזעם, וחורכים הכול כברזל לוהט. פרופסור קארן, מרצה ללימודים קלאסיים, אמנם התנגדה תמיד לאפרטהייד, אך לא חוותה על בשרה מעולם את מלוא השלכותיו. עכשיו מתרחשים סביבה בזה אחר זה אירועים המביאים את הזוועה אל סף ביתה: היא עדה לשרפתה עד היסוד של עיירת שחורים, היא מגלה את גופתו הנקובה כדורים של בנה של עוזרת הבית שלה, ולאחר מכן נרצח חברו שמצא מקלט בביתה בידי שירותי הביטחון. במשך התקופה הקשה הזו נמצא לצדה אדם אחד בלבד - אלכוהוליסט חסר בית, שמופיע יום אחד על מפתנה והופך לאיש אמונה ולקשר היחיד שלה עם העתיד.
בספר זה (שראה אור בשנה ששחררה ממשלת לקלרק את נלסון מנדלה מכלאו) מבטא קוטזי בעוצמה בלתי נשכחת את המצוקה המוסרית הנוראה שמשטר האפרטהייד קלע אליה אנשים בעלי מצפון מבני המיעוט הלבן.
ג'.מ. קוטזי הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2003. מספריו בעם עובד: חרפה, חייו וזמניו של מיכאל ק' ומחכים לברברים.