המודרניים הראשונים בוחן את היצירה התיעודית הישראלית מאז ימי סרטי ההסברה של שנות החמישים עד עלייתו של קולנוע תיעודי מודרניסטי בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. קולנוע זה קרא תיגר על אופני ההבעה המוסדיים ועסק, בעיקר עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, בסוגיות פוליטיות וחברתיות כמו אפליה לרעה על בסיס אתני ומעמדי, כיבוש, זנות וסמים ודיכוי פוליטי.
הספר מביא לראשונה דיון היסטורי, אסתטי ואתי בסרטים תיעודיים ישראליים מכוננים, שהקדימו מבחינות רבות את הקולנוע הישראלי המודרניסטי. הוא מנתח סרטים של דוד פרלוב, דוד גרינברג, אמיל (מילק) קנבל, מיכה שגריר ויכין הירש, וכן את עבודותיהם הראשונות בטלוויזיה של מוטי קירשנבאום, רם לוי, יהודה (ג'אד) נאמן, עמוס גיתאי, יגאל בורשטיין, אורי ברבש ואחרים. הקולנוע התיעודי המודרניסטי של התקופה מנכיח את הקול הנשי עם סרטיהן של הלגה קרנסטון־קלר, אסתר דר, רחל חלפי, מירה המרמש ויהודית (ג'ודי) לוץ – עשורים לפני שהתבסס קול זה בקולנוע העלילתי בישראל.
ד"ר שמוליק דובדבני הוא חוקר ומרצה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש ובתוכנית הרב־תחומית לאמנויות באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר סם שפיגל בירושלים. הוא המחבר של גוף ראשון, מצלמה: קולנוע תיעודי אישי בישראל (2010), חבר הנהלה בפסטיבל דוקאביב, לקטור בקרנות הקולנוע ומבקר הקולנוע הוותיק של ynet.